פרטיות, מישהי?

"ממש אבל ממש ציפיתי לה אבל לפעמים אני מרגישה שאין לי רגע לעצמי, שלא לדבר על פרטיות"

שלושת החודשים הראשונים בחייו של תינוק הם קשים עבורינו כיוון שהם כיאוטיים, אין יום ולילה, השעות הפוכות, הבית לפעמים נראה כמו תחנת אוטובוס ואני מוצאת את עצמי שולפת בפומבי או לפחות מנסה למצוא לעצמי פינה פרטית. זה ממשיך בזה שבמקום שבו הייתי מניחה את הדברים האישיים שלי, יש עכשיו טיטולים או עריסה או מחמם מגבונים או השד יודע מה.

מה שלא יהיה תתבונני על המרחב ותזכרי שאת צריכה, ממש צריכה מקום פרטי לעצמך. את זקוקה לעצמך על מנת לשמור על שפיות ולהנהיג את הבית שלך. אבל איך תעשי זאת?

1. ממש מההתחלה תתעקשי על למצוא לך חצי שעה ביום שאת עם עצמך. מיטה, מקלחת, ספר, מרפסת. לבד . אם את יכולה בלי נייד – בכלל מגיע לך פרס נובל. זוהי פרטיות

2. גם אם את לא רוצה, תזכרי שזה חשוב. היום אני יודעת זאת בדיעבד. האויר שאת מכניסה לעצמך כשאת מתנתקת לכמה רגעים מכניס לך כוח. ממש כמו מצבר.

3. פרטיות משמע לזכור מי אני. בתקופת ההריון והלידה האני הזה קצת מתחבר עד כדי נעלם. אחרי תקופה מסוימת, כשאת מרגישה בשלה, תדאגי להזכיר לעצמך שאת לא רק "אמאשל" אלא גם אישה חזקה ועמוקה בזכות עצמך. כך תהיה מגיל צעיר מודל והשראה לתינוק שלך.

אני במרחק שיחת טלפון ממך

#הידולה