הקשר שלי עם חמתי

"תדעי לך, היה לי קשר עם אמא שלו, אפילו קשר טוב... איך שילדתי משהו השתבש וזה עושה אוירה ממש מתוחה בבית. ציפיתי שתהיה לצידי לפחות בהתחלה והיא נעלמה או שהיא עוקצנית מה שבטוח, לא באמת תומכת"

אלה משפטים, בוורסיות כאלה ואחרות, שיוצא לי לשמוע לא מעט. "לא מספיק יש לנו מתיחות בבית, עם עצמנו, נקיפות מצפון, עייפות, בלבלות בזוגיות, רק זה חסר לי על הראש, מתחים עם חמתי"

אני כותבת לא מעט על כך שאנחנו משתנות, הדינאמיקה משתנה ולוקח לה לא מעט להתייצב לאחר הלידה, לכולנו. אנחנו באות עם ערימה של ציפיות. אבל לא רק אנחנו. גם הסבתות רוצות נתח מהחגיגה. יש את החונקות מאהבה, יש את הנעלמות ומצפות להזמנה, המשתלטות, המעבירות ביקורת, העוקצניות.. ואת הכל אנחנו שומעות ומקבלות בווליום מאוד גבוה.

אז לא , אינני יועצת לענייני חמיות אבל צברתי מרחק ריצה לא קטן בתלונות בגזרה. אז שנייה לפני שאת מכריזה שלא תראי אותה לעולם או "שתעשי לה את המוות" וכל מיני ברכות כאלה ואחרות, אני מזמינה אותך לקרוא את הרעיונות הבאים, אולי תמצאי בהם קצת היגיון:

1. סבתא וסבא נרגשים. הם לרב גדולים מאיתנו בדור, 25 שנה בממוצע, סולם הערכים, ההתנהלות המשפחתית, שפת התקשורת שונה משלנו. לפעמים הם יראו בנו דור סוליסט, חסר מסורת שאין לו ערך למשפחה, ליחד, לכבוד (הווווי הכבוד). הם חושבים שאנחנו יורקים לבאר שממנה אנחנו שותים. (אין ברית?!@? 10 אנשים בלבד?? לא חייבים להיות כל שבת או כל חג שני, לא חייבים להזמין את הדודה של השכנה) ויש התנגשות ערכים. בתור התחלה, תכירי בשוני, זו התחלה נהדרת. אין טוב או רע. יש שוני.

2. לא צריך להתחנף, ולא צריך להבליג ולחוש קורבן. אבל גם לא כדאי לריב. רק צריך לבקש בנועם ובנחת את מה שחשוב לכן. ("לא, היא בת שבועיים, אני לא מתכוונת להשאיר אותה אצלך במן הקרוב לבד", "לא, זה שהיא בוכה לא אומר שהיא רעבה"). דברי בנחת את התחושות שלך, יבינו, כייף. לא יבינו, לא נורא. העיקר לא מאחורי הגב.

3. הכי חשוב בעיני – המלחמות מתחילות כשאת מרגישה לבד במערכה. הזוגי מתבלבל ונקרע בין שני העולמות. בעיני רוחך הוא כבר בחר בך, בעיני רוחו, הוא גם הבן של אמא שלו, וזה בסדר. תאמרי לו במילים מה חשוב לך. אם את חשה מותקפת, שיגן עלייך, אם יש משהו שהסכמתם עליו, שיאמר ולא יחכה לך. בקשי. הוא לא קורא מחשבות.

4. במלחמה, כמו במלחמה, יש רק מפסידים, ולרב זה יהיה אהוב ליבך שנקרע בין ביתו החדש לבית הולדתו.. "בחכמה תבני ביתך" . אסרטיביות ושיח טובים על ריב ומדון עבורך, עבורו ועבור הנכד שממש עכשיו נכנס.ה למשפחה.

אם הצלחתי לעזור לך להניח את החנית, שנייה לפני שאת שולחת אותה, אני את שלי עשיתי.

ותודה לציפורה שאני מלווה באהבה והשתעשעה עם הרעיון לפוסט...

#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה