top of page
תמונת הסופר/תהילה נוה

סליחה, של מי הבית הזה?


יצאת לסיבוב קצר ונכנסת הביתה, פתחת את הדלת ואשכרה רצית לסגור אותה. זה פשוט לא היה נראה הבית שלך. זה שהכרת לפני שילדת..עמוס, מבולגן, מליון דברים של תינוקות (וזה לא שפתחת גנון) הסיר עדיין מחכה על השיש והאוניברסיטה של הבייבי מביאה לך את הסעיף.... פשוט הירושימה

את שוקלת להשאר בחוץ לעוד כמה דקות לפני הכניסה לתופת.... מאיפה להתחיל???


אז, תראי, כמה אפשרויות להסתכל על העניין וזה צריך להתאים לאישיות שלך, אפס ביקורת. את אחרי לידה, לא לשכוח. (כן, גם חצי שנה אחרי הלידה, יש לך פס ממני)

האופציה הראשונה – אני סבבה עם להוריד הילוך מהחזות של הבית שלי.. "אני עכשיו מרוכזת בהיותי אמא וכל היתר פחות חשוב כרגע" fare enough

האופציה השנייה – זה משגע אותי, לא נעים לי והייתי רוצה שזה יתנהל אחרת.

אם את מנשות אופציה ב', יש לי שלוש עצות קטנות עבורך. קחי את מה שמתאים לך:

1. הילדים משחקים. מעולה. למדו אותם, ממש מגיל צעיר, שאין להתחיל משחק חדש אם לא החזרנו את הקודם. למה? כי אמא ואבא לא מחתימים כרטיס בחדר המשחקים. גם גילאי 7-8 חודשים יבינו די מהר מה משמעות "להחזיר למקום".


2. סיימנו לאכול. האחריות עולה עם הגיל. כשהם תינוקות, תתחילו ב "תודה על האוכל" שמסמל את סיום הארוחה. כשהם גדלים, צלחות לכיור, סידור שולחן. כל פעם משהו. מה שתבחרו, אבל לא לבד, לא עליכם... אלא אם עשיתם הסבה ולמלצרות.


3. ערב, הצלחת להגיע לשם מבלי להשתגע. מגיעה לך מדליה. דאגי להחזיר את החלל להיות פרטי שלך ושל הפרטנר/ית שלך. זו הדרך לקחת אויר ולהיות לכמה דקות את עצמך ולא רק אמאשל...

#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה


6 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page