את הפוסט הזה תכננתי לכתוב לכבוד יום האישה שחלף לו, אבל אני מוצאת בו חשיבות רבה, גם אם עברו 15 יום
מידי יום חמישי הבת שלי לומדת "תאוריה" כהשלמה ללימודי הגיטרה בקונסרבטוריון. מה שהחל כשאלה ספונטנית של "מה למדת היום?" הפ
ך אצלי לציפייה ועניין שתסיים את השיעור ותלמד אותי: מלחינים ומלחינות, טונים ורבעים דיאז או במול... שפה שלמה שאני לא באמת מכירה ואני כל כך שמחה שיש לי את האפשרות להחשף, גם אם בעקיפין.
בכל פעם שאנחנו חוזרות הביתה אני נש
בית בקסמי הסיפורים שמלמדת אותם ד"ר אלונה אפשטיין, יו"ר פורום המלחינות והמבצעות בישראל. אחד הסיפורים השאיר אותי מרותקת הוא סיפור על המלחינה המחוננת פאני מנדלסון. (יהודיה מומרת מגרמניה במאה ה-19) את מארש החתונה של אחיה פליקס מנדלסון, כולנו מכירים. אז מה כל כך הסעיר אותי בסיפור? מסתבר שפאני הייתה מוכשרת לא פחות מאחיה המוכר והידוע. היא הייתה מלחינה ופסנתרנית וכבר בגיל 13 ידעה לנ
גן בעל פה פרטיטורות מסובכות. למרות הישגיה המוזיקליים המשמעותיים, היא התמודדה עם אתגרים כאישה בחברה הנשלטת על ידי גברים. אביה של פאני, אברהם מנדלסון, החזיק באמונה שמוזיקה אינה מקצוע מתאים לנשים. מוזיקה היא עיסוק "גברי" ושנשים צריכות להתמקד באחריות הביתית. "המוזיקה היא רק תכשיט עבור נשים"
מנדלסון נאלצה להתגבר על הנורמות חברתיות כדי לממש את התשוקה שלה למוזיקה. היא כתבה לחנים לאחיה שהתפרסמו תחת שמו. היא עמלה רבות על מנת לבסס את מעמדה כמלחינה ומוסיקאית מוערכת
ולמה אני מספרת לכם את כל זה ?
1️⃣ למזלנו, אנחנו עדיין חיות בעידן שבו אנחנו יכולות לבחור את התשוקות שלנו ואת המקצוע שלנו.
2️⃣ זהו פשוט סיפור נהדר על מימוש עצמי (אגב, כשהתחתנה, בעלה תמך בהיותה מלחינה- צריך לדעת עם מי להתחתן)
3️⃣ וכמו שאני אומרת לנשים שאני מלווה- תפסיקו להתנצל על בית לא מסודר, על המתח בין בית וקריירה, על הרצון לעזוב הכל ולהשקיע בקריירה (כל אחת ומה שמתאים לה!! אין אמת אחת לכולנו). תעשו מה שמרגיש לכן נכון. זהו השיוויון האמיתי. בואו נשתחרר מהמשפט "מה יגידו?
" והילדים שלנו? הם יהיו בריאים יותר כשנהיה במקום הנכון לנו. עשו זאת למענכן. ולמענם
תודה רבה לד"ר אפשטיין על ההשראה והכוונה ולבת שלי, שמקשרת אותי בכל פעם לנשים המדויקות לי
#הידולה מכילה נשים לאחר לידה ומלווה בתהליכי עיבוד לידה 052-5381290
Comments